פרץ ואח' נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

הרקע והצדדים

1. עניינה של התביעה שלפניי היא קביעת שווי הנזקים ברכב התובעים, שנגרמו מתאונה בה ניזוק הרכב ביום 4.1.12. אין מחלוקת כי האחריות לתאונה זו רובצת על נהג הרכב הנוסף שהיה מעורב באותה תאונה, ואשר היה מבוטח על ידי הנתבעת (להלן: "רכב הנתבעת") נגרם נזק לרכב התובעים,

רכב התובעים תוקן במוסך לאחר שנבדק על ידי מר אוזון עוזי שמאי מטעם התובע (להלן: "שמאי התובע"). בהתאם לחוות דעת שמאי התובע, נגרמו לרכב התובעים נזקים בשווי של 10.092 ₪.

לאחר תיקון חלקי של הרכב, סברה הנתבעת כי הנזקים שנכללו בחוות דעת שמאי התובע הם מופרזים, ולבקשתה נבדק הרכב על ידי מר גורביץ דני, שמאי מ טעמה (להלן: "שמאי הנתבעת") אשר לגישתו, ציריית ההנעה, תבנית ההגה ומצנן הביניים (להלן: "המכלולים") לא נפגעו באירוע התאונה ולפיכך לדעתו אין לפצות את התובע בגינם. לאור עמדת שמאי הנתבעת, שילמה הנתבעת לתובע כסכום שאינו שנוי במחלוקת סך של 3,641 ₪.

2.התובע עתר לפיצוי בסכום הפרש הנזקים שנגרמו, אשר בגינם לא קיבל פיצוי.

3.בדיון הראשון שהתקיים בתיק זה לא התייצב שמאי התובע לעדות, מאחר והתובע לא דרש את התייצבותו לחקירה. לפיכך נדחה הדיון ובמועד השני שנקבע לשמיעת הצדדים, התייצבו שני השמאים והעידו שניהם, כשכל אחד מהם מגן על חוות דעתו. למעשה, עלי להכריע בין חוות דעת השמאים, היינו, אם הנזקים לשלושת המכלולים נובעים מהתאונה נשוא התביעה, או שאינם קשורים אליה ובמקרה כזה לא חלה על הנתבעת החובה לפצות את התובעים בגינם.

דיון והכרעה

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את עמדת התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן.

7.להלן עיקרי טענות הצדדים:

עמדת התובע (ועל פי השמאי מטעמו):

הרכב היה במצב תקין לפני התאונה, ועבר טסט כשבועיים לפני שנפגע. שמאי התובע שבדק את הרכב בסמוך לאחר הפגיעה מצא כי נגרמו נזקים למכלולים, ואלה הוחלפו ושולמה התמורה עבור החלפתם. בנסיבות אלה, על הנתבעת לפצות את התובע בגין עלויות אלה.

שמאי התובעים בעדותו הסביר מדוע אין צורך בפגיעה ישירה על מנת שייגרמו הנזקים שנמצאו במכלולים, והפגיעה הביאה להפעלת כוחות מנוגדים אשר כתוצאה מהם נגרמו הנזקים אף ללא מגע ישיר.

התובע טען כי ניתן היה להבין ולקבל באופן מלא את תיאור הנזק שנגרם לו היתה הנתבעת מציגה את תמונות הרכב הנוסף שגרם לתאונה, ואשר לדבריו "נהרס לגמרי, הוא נכנס לי מתחת לסף התחתון".

התובע הבהיר כי ניתן לראות בתמונות שהציג שמאי הנתבעת את המעיכה פנימה של המגן, מעיכה משמעותית שהביאה לתזוזה והרמה של כל תבנית ההגה.

עמדת הנתבעת (ועל פי עדות השמאי מטעמה):

הפגוש הקדמי ומגן הגחון שהיה תחתיו ספגו את מירב הפגיעה בתאונה, ולא היה מגע ישיר בין החלקים שנפגעו מרכב הנתבעת לבין המכלולים.

ציריית ההנעה - לא יכולה להישבר בהעדר נזק משמעותי למתלה, שלא נגרם.

תיבת ההגנה – הסבירות שנגרם לה נזק כתוצאה מהפגיעה הינה אפסית, ולא נצפתה פגיעה ישירה בתיבה זו. בתיבה שראה שמאי הנתבעת נמצא קרע בגומי אבק ולפיכך יש שתי אפשרויות: האחת, כי תיבת ההגה המקורית לא הוחלפה בפועל והשניה, כי תיבת ההגנה בשימוש אינטנסיבי והנזק הנצפה נגרם לאחר התאונה.

מצנן הביניים – הוא הוחלף לאחר התאונה, והסימנים שנמצאו עליו אינם אופייניים לפגיעה של גוף קשיח אלא מדובר בסימנים של פגיעה בקרקע או חולות.